כשהחלקיק האלוהי מכריע את הבחירות
כיכר העיר, גברים עטופים בבדים לבנים, עטורי ארשת שכולה אומרת רומו של עולם... חלקם ישובים על אבנים מסותתות עצומות בגודלן, שנחצבו בכוח מחשבות ההישרדות של עבדים מיובאים מארץ של אנשים נחותים וחסרי שיקול דעת, שקיומם המשני אינו מצדיק חופש בחירה וקיום עצמאי. משה כחלון הניף את ידו ברישול אלגנטי והנעים בקולו את השיעמום האינטלקטואלי שרבץ באוויר כמשווע להברקה שתפיח בו חיים. "אחים!" הוא קרא, "הבה נבחר.... נבחר כולנו. כל אחד מאיתנו יבחר באג'נדה המטיבה לשקף את הרוח המנשבת בלבו ובדעתו... והמועמד שמשנתו תעורר הזדהות במספר הרב ביותר בינינו האנשים החושבים. הוא יהיה המנהיג ואחריו נלך ואלה שדעתם שונה או אפילו…